מפרשים:
1 תוס' ד"ה שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו. וז"ל אף על גב דהני ב' מלא ישמע נפקי ובסמוך נמי אמרינן דלא ישמע אזהרה למדיח אין זה לאו שבכללות דחדא מילתא היא שמשמיע שם עבודת כוכבים, והא דלא נפקי כולהו מלא תזכירו משום דאי לא כתיב אלא חד קרא הוה מוקמינן ליה לנודר ומקיים א"נ משום עבודת כוכבים הכתובה בתורה דמותר להזכיר שמה איצטריך ואפ"ה לנדור ולקיים אסור עכ"ל.
2 ונראה לבאר דיש חילוק בין האיסור דנשבע בשם עבודה זרה לבין האיסור דנודר בשם ע"ז, דבשנבע בה' יש קיום מצוה "ובשמו תשבע", וא"כ כשנבע בשם ע"ז הרי זה עובר על איסור בלתי לה' לבדו ומחלל את ה', דמחליף שם שמים בשם עבודה זרה. משא"כ בנודר בשם ע"ז יש רק איסור של הפלאה בשם עבודה זרה אך ליכא איסור דבלתי לה' לבדו, דאין דין לנדור בשם ה'. ומשו"ה הו"א דהוי ליה לאו שבכללות, דהפסוק ושם אלהים אחרים לא תזכירו כולל ב' איסורים שונים – איסור חילול ה' ואיסור הפלאה בשם ע"ז. ותירצו התוס' דאין זה לאו שבכללות דחל איסור מסוים אחד להשמיע שם עבודת כוכבים.